אין כמו לקטוף פרי מהעץ בגינה. כמה נכון המשפט וגם כמה בריא וטבעי, אבל תוך כדי המחשבה על הביס הראשון צריך להבין שעצי פרי בגינה בהחלט יכולים להניב פירות, אך הדרך לשם לא קלה בכלל. עצי פרי יכולים להיות יפים, להעניק לגינה אלמנט מעניין וכמובן להיות יצרני פירות לא מבוטלים, עם זאת, כפי שתבינו בהמשך, יש להם "דרישות" ולא תמיד זה סיפור אהבה פשוט בין העץ לגינה.
אני באופן אישי מאוד אוהב גינות שמשלבים בהן עצי פרי, אבל בהחלט צריך להתייעץ עם איש מקצוע לפני שמחליטים על הסוג והגודל של העץ הנבחר. בכדי להבין מי נגד מי, ומה מומלץ לעשות, כדאי שתקראו את המאמר הבא. מכיוון שמדובר בנושא ובו מידע רב, בחרתי להציג אותו ב-2 מאמרים נפרדים:
אז בואו נתחיל…
הבחירה של העצים מתבצעת לרוב מול שני נתונים עיקריים. האחד הוא תנאי מזג האוויר(כגון חשיפה לרוחות, כמות משקעים, חשיפה לשמש) וסוג האדמה שקיימת בגינה, והשני הוא כמובן איזה עץ אוהבים יותר הן מבחינת המראה והן מבחינת הפרי שהוא נותן.
בעבר, בכל גינה היה ניתן לראות עצי פרי הן בקדמת הגינה בחזית הבית, והן בשטח האחורי שלה. אין ספק שעץ הזית ממשיך לככב עד היום בראש הרשימה, ויש לו מקום של כבוד מבחינת המראה והנוף המיוחד שהוא מספק, ודווקא פחות בשל פירותיו, במיוחד בגינות בסגנון ארצישראלי. בנוסף לכך, בהחלט ניתן לראות מגמה הולכת וגדלה כיום, בה אנשים מבקשים לשלב עצי פרי רבים ככל הניתן, בין אם באופן מרוכז כבוסתן בחלק האחורי של הגינה, ובין אם בשילוב טבעי שלהם במרחב כולו. ישנן גינות גדולות, בהן יש חלוקה ברורה לפי סוגי העצים, שם עץ הזית יהיה לדוגמא בחזית, עצי פרי הדר בסוף החלקה, ועדיין יישאר מקום גם לעצים כמו תאנה ורימון.
כמו שרמזתי בהתחלה, יש מספר חסרונות, או יותר נכון לומר מגבלות, בגידול עצי פרי בגינה, ובחרתי להתחיל לפרט דווקא עליהם. משנות ניסיוני כמעצב גינות, עדיף למזער את האכזבות למינימום האפשרי, וגם אם בעל הגינה חולם שנים על עץ אפרסק בגינה, אבל לא רוצה שיהיו בגינה חומרי הדברה לריסוס, אז כדאי כבר מההתחלה למצוא חלום אחר להגשים אותו. לאחר שתקראו את רשימת "ההזהרות" ותוודאו שזה לא רלוונטי עבורכם, זכיתם ותוכלו להמשיך הלאה. אם תיראו סעיף שהוא בלתי אפשרי מבחינתכם, סימן שכדאי לעבור לסוגים אחרים של צמחים או למצוא את הפתרון היעיל בכדי לדלג מעל המשוכה.
1. ליופי ופירות בלבד – רוב עצי הפרי אמורים להיות נמוכים, במיוחד בכדי להקל על הקטיף, ולכן הם בהחלט יכולים לשמש ליופי ולפירות, אבל לא כדאי להסתמך עליהם בכל הקשור לצל או לצד פינת ישיבה. בנוסף, יש לדאוג לא לשתול צמחים ופרחים מתחת לעץ, כיוון שהם עלולים לסבול מחוסר אור ומכמות השקיה שאינה מתאימה להם.
2. מרחב גדילה– עצי פרי חייבים מרחב גדילה, ולכן אין לשתול אותם במרווחים צמודים אחד לשני. בנוסף, יש לקחת בחשבון שהעצים חייבים להיות נגישים מכמה כיוונים, כאשר תרצו לקטוף את פירותיהם. יש להקפיד לא לשתול אותם בצמוד לגדר או לקיר.
3. השקיה מבוקרת– עצי פרי דורשים השקיה מרובה, במיוחד בשנים הראשונות לגידולם, למעט עץ הזית שהוא יוצא דופן מביניהם. אם רוצים פירות עסיסיים וטעימים, חייבים להשקות את העץ בכמות המים הנדרשת. זו אחת הסיבות בגללן מומלץ לרכז את כל העצים במתחם אחד, ולספק להם צנרת השקיה נפרדת. המיקום האידיאלי הוא השקיית העץ בקוטר של כ-20 ס"מ מסביב לגזע ובכל מקרה כדאי למקם מספר טפטפות במרחק של כ-10-15 ס"מ מבסיס הגזע. אם העץ יקבל כמות מים קטנה, עליו יחלשו ויתקפלו, והפירות יהיו קטנים. מצד שני יש להיזהר ממצבים של השקיית יתר במיוחד באזור הגזע שעלול לגרום למצב של ריקבון. יש להתייעץ עם הגנן או המשתלה בדבר כמויות המים המומלצות. בכדי שההשקיה תהייה אפקטיבית, כדאי לבצע אותה בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב המאוחרות.
4. נטיעת העץ – יש ליצור גומה רחבה סביב אזור הגזע, ובכדי לשמור על לחות הקרקע כדאי בהחלט לפזר חיפוי קרקע כמו טוף או חלוקי נחל, להפחתת אידוי המים. אם תרצו באותה נשימה להיפטר מצמיחת עשבים שוטים, תוכלו לפרוש יריעת בד פלריג לפני הנחת החיפוי. אם אתם שותלים עץ בוגר ומעבירים מסביבת גידול שונה, יש להתייעץ קודם לכן עם המשתלה או הגנן. באופן כללי נהוג לשתול עצי פרי באביב-סתיו, ועצי פרי נשירים בתחילת החורף.
5. ריסוס ודישון – יש לרסס את העצים מפני מזיקים, ולדאוג לדישון הקרקע. סוגים מסוימים של עצי פרי חייבים ריסוס באופן קבוע של חומרי הדברה, ולא תמיד זה אפשרי, הן מבחינת תחזוקה שגוזלת זמן והן כאשר יש ילדים או בעלי חיים. הריסוס בא בכדי להגן על פירות העץ מפני ריקבון, שלרוב נוצר על ידי זבוב הפירות. ניתן לרכוש פיתיונות מיוחדים לזבוב זה ולתלות אותם על העץ כשהפירות מתחילים לגדול ולהבשיל. את הדישון ניתן לספק דרך מערכת ההשקיה, להשתמש בדשן בשחרור מבוקר או להשתמש בדשן אורגני.
6. גיזום – הגיזום מתבצע בכמה מישורים. הראשון הוא למנוע מהעץ לגדול לגובה רב, בכדי ליצור נוף שמתאים לגינה, וכן בכדי שתהייה גישה נוחה לקטוף את פירות העץ. הגיזום מחדש את צמיחת העץ במראה יפה, ממריץ את צמיחת הענפים ומאפשר צמיחתם של פירות רבים יותר. יש לגזום ענפים יבשים ושבורים בכדי לאפשר חדירת אור וצמיחה טובה לענפי העץ, וכמובן לעצב את העץ בהיקפו על ידי גיזום ענפים סוררים. כדאי מאוד לגזום את הענפים הנמוכים, ולמנוע צמיחת ענפים חדשים סמוך לקרקע, גם בכדי שלא יגדלו עליהם פירות שיתססו וירקבו. מומלץ לגזום את הענפים לאחר סיום השלכת, באמצע עונת החורף. יש לדלל את הענפים כדי לאפשר לפירות לצמוח בנוחות, ועל מנת שקרני השמש יוכלו לחדור למרחב הפנימי של העץ, אך יש לבצע זאת בצורה מבוקרת ולא להגזים.
7. עלי שלכת – עצי פרי רבים הם נשירים. זה אולי מראה מרהיב של עלי שלכת בשלל צבעי צהוב,כתום ואדום, אך זו גם אחת הסיבות שאנשים רבים בוחרים לנטוע אותם בקצה הגינה.
8. קטיף – פירות שלא יקטפו מהעץ, יפלו וירקבו על הקרקע. אם אתם שותלים את העצים ליד גדר או בסמיכות לבית השכן, וודאו שהוא לא מתנגד, לא מעט סכסוכי שכנים היו על רק פירות רקובים מעצי פרי.
9. כמות הפירות – בבחירת סוג העץ כדאי לקחת בחשבון שבעת הקטיף תצטרכו להתמודד עם כמות פירות גדולה ממה שתוכלו להכיל. יש עצים שמניבים פרי לאורך מספר שבועות, ויש לעומתם שבתוך מספר ימים אן הפרי לא נקטף הוא נופל ונרקב. תמיד אפשר לחלק לשכנים ולחברים, ואפשר לעשות ריבות נפלאות, מיץ טבעי,יין, גלידות, וכמובן לשלב אותם בתבשילים. מה שחשוב וכדאי זה להתכונן מראש ולהיות יצירתיים.
10. דילול הפריחה – פעולה הכרחית לחיזוק העץ בשנותיו הראשונות. עם הפריחה הראשונה יש לבצע דילול של הפרחים, ולהשאיר פרחים ברווח של כ-8 ס"מ בין אחד לשני, ודילול נוסף כשבוע לאחר גדילת הפרי, בו משאירים 4-5 פירות על ענפים באורך של כ- 30 ס"מ.
במאמר הבא תוכלו לקרוא על סוגים מומלצים של עצי פרי בגינה.