עיצוב שבילים בגינה

שביל בגינה הוא כבר הרבה יותר מסתם נתיב הליכה צר שמחבר בין שני מקומות בחצר. עיצוב גינות כיום כולל כמעט תמיד שבילים מיוחדים, ולחלקם יש אמירה ייחודית. עצם קיומו של השביל יוצר סקרנות אצל המתבונן, וכדאי שהשביל אכן ייקח אותו לפינה קסומה ומיוחדת… איך להיות יצירתיים גם בתחום הזה? תתפלאו, אבל יש המון דרכים, תרתי משמע.

שבילים מיוחדים לגינה

הם אמורים להיות יפים, נוחים ובטוחים, לאורך שנים רבות. השבילים הנפוצים ביותר הם אלו העשויים מבטן, ריצוף, אבני מדרך, חלוקי נחל, טוף, שבבי עץ, אבני מדרך מחומרים סינטטיים , אדני רכבת, טבעות עץ, פסיפס, וכמובן עוד אינספור רעיונות לחומרים שניתן לשלב אותם ביצירת השביל. לכל חומר ייחוד ויופי משלו, ולכל אחד יתרונות לצד חסרונות. לצד היותה של הגינה מקום יפה ומרשים, בד בבד היא אמורה להיות נוחה לשוהים בה, ולכן כדי ליצור מעבר נוח בין אזורי הגינה השונים, יש לתכנן באופן קפדני את השבילים המחברים ביניהם. השביל יכול להיות אלמנט עיצובי בפני עצמו, אך בראש ובראשונה הוא חייב להיות יעיל ונוח לשימוש.

רעיונות לשבילים בגינה 

פתרון נהדר לשבילים בתקציב קטן, הוא ליצור שבילים מחומרים כגון חצץ, מולצ' וטוף, שהם במחירים סבירים ביותר, שבעזרתם ניתן ליצור שבילים מעניינים בגינה, ובקלות רבה. כך גם מחיר הקניה הוא זול וגם חוסכים כסף בהתקנה יקרה או זמן עבודה רב. שבילים עשויים מחומרים אלו יכולים להיות ישרים או מפותלים, אין צורך לתכנן אותם בקפידה והם משתלבים נהדר בעיצוב הכללי של גינות ארצישראליות, טבעיות וכפריות, גם כשמדובר על עיצוב גינות קטנות ואחת כמה וכמה בגינות גדולות. אפשר ורצוי לבחור חומרים נוספים כגון שבבי עץ, חלוקי נחל, צדפים מרוסקים ועוד, ולשלב גם אותם בעיצוב השבילים.

שביל מחומרים אורגניים

שבבי עץ, קליפות עץ, וסוגים אחרים של מאלצ' משווים לגינה מראה נעים ורך, והם משתלבים בצורה נהדרת עם הסביבה הטבעית של הגינה. יש לקחת בחשבון שאומנם מדובר בחומרים קלים להובלה ופיזור, ןזולים יחסית, אך מנגד הם חומרים אורגניים שלאורך זמן הם מתפרקים, מה שמצריך לחדש אותם מידי מספר שנים. בנוסף, שבילים מחומרים אורגניים יכולים להיות רק באזורים עם ניקוז טוב וללא לחות רבה, אחרת החומר יירקב.

שביל מחיפויי קרקע

לשבילים שיהיו עמידים לתקופה ארוכה יותר מהשביל האורגני, ניתן לשקול שבילי אבנים כגון חצץ, שברי אבנים, טוף וחלוקי נחל. חומרים אלו יחזיקו מעמד שנים רבות, אולם כדאי להתקין אותם כנדרש. לפני פרישתם על השטח הרצוי, יש לפרוש יריעת פלריג, אחרת עשבים וצמחים לא רצויים יצוצו בין האבנים ויפגמו במראה העיצובי. כאשר בוחרים את גודל האבנים, בין אם זה חצץ או חלוקי נחל, כדאי להתחשב באופי השביל. אם השביל מיועד להליכה, יש לבחור אבנים נוחות שלא יגבילו ויקשו על ההולכים בו. פרט נוסף שכדאי לדעת (אומנם בארץ זה לא במיוחד רלוונטי) שבאזורים בהם יורד שלג, כדאי להימנע משבילי אבנים מכיוון שקשה לגרוף מהם את השלג.יש ליצור גבולות ושוליים בין האבנים לגינה עצמה, לדשא או לערוגות, כדי לשמור על גבולות השביל ולמנוע התפשטותו. ניתן להיעזר בכמה סוגי חוצצים:

1. חוצץ פלסטיק – מגיע לרוב בצבע ירוק או שחור. זול ופשוט להתקנה.
2. חוצץ עם שולי פלדה או אלומיניום – יקר יותר מחוצץ הפלסטיק, ובעל מראה מסודר. קצת קשה לנעוץ אותו בקרקע בעלת שיפועים.
3. גדרות קטנים מפלסטיק – מגוון סוגים, חלקם אטרקטיבים במראה ומעניקים לגינה מראה כפרי וציורי.
4. טרסות עץ – פתרון נהדר ויפה במיוחד, אך יקר בהרבה משאר האפשרויות.

שבילים עם אבני מדרך

שביל קל מאוד לביצוע הוא שביל אבנים המונחות במרחקים שווים זו מזו. הן יכולות להיות מונחות על דשא, בטון או אדמה, ויכולות להפוך את האזור למעוצב להפליא, וגם נוח כמובן לגישה. אפשר להשתמש באבנים שונות: החל מאבנים גדולות, קטנות, כבדות או קלות, ישרות וחלקות או גסות ולא מפולסות.  חשוב לוודא כי האבן גדולה מספיק כדי לפסוע עליה, ושיהיו מרחקי פסיעה הגיוניים ושווים.

שילוב אבן טבעית בגינה מיד מעניק לה מראה נהדר ומלא עוצמה. יש סוגים רבים של אבנים טבעיות יפיפיות וחזקות, המתאימות במיוחד לשבילים, כגון: אבן מדרך גלבוע, אבן מדרך עידו, אבן מדרך אלמוג, אבני מדרך יעל, אבני מדרך עדי, אבני מדרך מיכל, אבני מדרך מעיין, אבני מדרך נעמה, אבן מצפה, אבן מדרך בזלת, אבן צפחה, אבן כורכר, אבן ירושלמית צהובה ועוד. האבנים מגיעות במגוון גווני שחור, אפור, חום, קרם וורוד. באבנים טבעיות ניתן להשתמש לריצוף וליצירת שבילים בקלות רבה, כאשר כל מה שנדרש הוא להניח אותם השטח הרצוי וברוב המקרים לא נדרשת הקמת תשתית. האבנים השטוחות מגיעות במגוון גדלים, עיבודים וצורות, ומספקות בסיס יציב להליכה. לשבילים יוקרתיים ואלגנטיים יותר אפשר לשלב ביחד עם אבני המדרך או הבטון, אבנים צבעוניות, חלוקי נחל, וחלקי חומרים שונים שיתאימו לשביל. כאשר הבטון עדיין לח תוכלו להטביע את האבנים הקטנות בכל עיצוב שתרצו.

צמחים בין אבני המדרך בשביל

מראה מרהיב הוא צמחים קטנים ונמוכים אשר מגדלים בין אבני מדרך בשבילי הגינה. לצמחים אלו יכולת לשרוד ולהתגבר על מעבר הולכי רגל. כדי לבחור את הצמחים הנכונים, יש לקחת בחשבון את הפרמטרים הבאים: סוג הקרקע ותנאי הלחות בה, כמות האור שמגיעה לשביל (שמש/צל) וכמה תנועת אנשים תעבור בשביל. הצמחים חייבים להיות נמוכים ולהתפשט לרוחב, וכדאי כמובן שיהיו רב-שנתיים. לפני השתילה כדאי לוודא שהאדמה עשירה ומדושנת, ושהיא בעלת ניקוז טוב. תנאים טובים וצמחים בריאים, יוכלו בתוך זמן קצר למלא את המרווחים שבין אבני השביל וליצור מראה מקסים ומיוחד במינו. לחלק מצמחי הכיסוי הללו פריחה יפיפייה, ועלווה בצבעי ירוק ואפור ובטקסטורות מעניינות. ההשקיה מתבצעת באמצעות טפטפות הממוקמות כל 30 ס"מ. צנרת הטפטפות מונחת במרווח שבין אבני המדרך או בצד השביל. ברוב המקרים לאחר תקופה קצרה, הצמחים מכסים את הצנרת ויוצרים מראה יפה יותר.

בין הצמחים המתאימים ביותר לשתילה בין אבני המדרך, ניתן למצוא את הסוגים הבאים:

סיגלית אוסטרלית – צמח משתרע בצבע ירוק עם פריחה לבנה עם נקודה סגולה במרכזה. אוהב לגדול בחצי צל וזקוק להשקיה רבה.  נחשב כאחד הצמחים הפופולאריים ביותר לשתילה בין אבני מדרך.

פרנקניה חלקה –  צמח כיסוי משתרע, שגדל בצורה צפופה ונחשב כצמח חזק ועמיד. הצמח חסכוני במים ומתאים לשמש מלאה או חצי צל.

דיכונדרה זוחלת –  צמח כיסוי משתרע בעל יכולת להשריש את עצמו, הידוע גם בשם דשא יפני. הצמח בגובה של 5 ס"מ והוא גדל במהירות. הוא גדל היטב בצל או בחצי צל אך לא בשמש ישירה וזקוק להשקיה רבה.

דימונדיה – צמח כיסוי משתרע, ירוק כל השנה עם פריחה צהובה. מתאים לשמש מלאה וחסכוני במים. מראה הצמח דומה לדשא ועליו הצפופים יוצרים משטח אחיד.

לענה צמירה – צמח כיסוי רב-שנתי בעל גדילה צפופה מאוד. הצמח יוצר מרבד בצבע אפור כסוף, שהוא עמיד לדריכה.

תכנון שביל בגינה          

תכנון השבילים בגינה, כדאי שיעשה בשלב התכנון הראשוני של הקמת התשתית, למרות שגם בשלב מאוחר יותר ובמקרים של שדרוג ושיפוץ גינות, אפשר לשלב אותם, אך עם הגבלות שונות. את התכנון עושים עם מתכנן או מעצב הגינה, וכמובן יש שמחליטים לבנות אותו בצורה עצמאית. תחילת התכנון היא בהתייחסות כללית למסלול השביל, לאורכו, רוחבו, סוג החומרים שמהם הוא ייבנה, הצמחייה שתישתל בין אבני השביל או מצידיו, התאורה באזור ועוד. בתכנון מקצועי יש לכלול התייחסות לפרמטרים כגון: נוחות הליכה ובטיחות, הקפדה שגובה השביל יהיה גבוה במעט מפני הקרקע וניקוז טוב.

עיצוב השבילים ובניית אמורים להתאים לאופי הגינה וכמובן לצרכים השונים המתקיימים בה. יש להבדיל בין שבילים שנועדו ליצור עניין בגינה, והם למעשה חלק מהעיצוב הכללי, שבילים שנועדו לקשר בין אזור הבית לאזור הגינה, וכמובן השבילים הפנימיים שמחברים בין אזורי הבילוי השונים בגינה: שביל לבריכה, למחסן, לפינת הישיבה ועוד. יש להקפיד שהשבילים יהיו בעלי גישה נוחה וקלה לבני המשפחה שאמורים ללכת בהם, ואלמנט נוסף שיש להתחשב בו הוא לדוגמא: אם יש ילדים קטנים בבית כדאי להימנע משבילים עם אבנים קטנות, ולבני הגיל השלישי כדאי לתכנן שבילים שטוחים ונוחים במיוחד להליכה.

תאורת שבילים

בכדי שהשביל ישתלב בצורה מושלמת עם עיצוב הגינה, יש לדאוג לתאורת גן מתאימה להאיר שבילים ומעברים בגינה. מכיוון שחלק חשוב משימושי השביל הם לשם הליכה, גם בשעות הערב והלילה, התאורה חייבת להיות אפקטיבית ויעילה, להיות חזקה מספיק ולספק ביטחון ונוחות הליכה לבני הבית. נהוג להציב עמודי תאורה משני צידי השביל, שמתאפיינת לרוב בגופי תאורה הממוקמים על עמודים בגובה של עד 90 ס"מ. . קיים מגוון רחב של גופי תאורת שביל שניתן לבחור להציב בגינה. יש לזכור כי מעבר לאור שהתאורה מספקת, גופי התאורה גם מעניקים מראה עיצובי, ויוצרים צלליות ואפקט דרמטי ומעניין בגינה הביתית.

בעמוד הפינטרסט שלנו תוכלו לצפות במגוון גדול ומעניין של תמונות שבילים מיוחדים מכל העולם. כדאי להיכנס ולראות!