טעם הקלמנטינה, קילוף התפוז וריח עלי עץ הלימון… מה יותר כייף מלקטוף תפוזים מהעץ בחצר, ולסחוט אותם במטבח ישר לכוס המשקה? ולקלף קלמנטינה וליהנות מפרי טעים מהעץ וללא חומרי הדברה? שלא לדבר על לימון שנסחט הישר לסלט ירקות…. היום אנשים רבים נוטעים עצי פרי בחצר הבית, ועצי פרי הדר בהחלט תופסים מקום של כבוד.
מי שייך למשפחת פרי ההדר, היכן מתאים לשתול את עצי פרי ההדר, מתי לשתול אותם וכמה צריך להשקות? תשובות על כל השאלות, וטיפים נוספים במאמר שלפניכם.
מידע כללי על עצי פרי הדר
הדרים, ובשמם המדעי: Citrus, הם עצים ירוקים המניבים פרי ממשפחת הפיגמיים. מקור עצי ההדר הוא בדרום מזרח אסיה, בסין והודו, ומשם הגיעו לאגן הים התיכון, אירופה ואמריקה. שמם העברי ניתן להם על שום הדרם של הפירות, ובין סוגי ההדרים ניתן למצוא: לימון, אשכולית, תפוז, מנדרינה, קלמנטינה, פומלה, אתרוג, פירות מוכלאים כגון פומלית ותפוזינה ועוד.
פירות הדר הם לרוב בעלי שתי קליפות צבעוניות שצבעם לרוב בגווני כתום או צהוב, והפרי מכיל פלחים המכילים מיץ. הפירות מכילים מיץ רב וטעמם הוא בין חמוץ למתוק, תלוי במידת בשלותם. עצי הדרים מתנשאים לגובה שבין 3 ועד 10 מטרים. הם נוחים להרכבה, מה שמאפשר יצירת זנים רבים של פירות הדר באותו העץ, וכן יצירת זנים חדשים לגמרי.
גידול וטיפול בעצי פרי הדר בחצר
התנאים הטובים לגדילתם התקינה של העצים הם:
אור ושמש – עצי הדר זקוקים לשמש ישירה או לפחות 3 שעות של שמש ישירה. במידה והם יגדלו בצל, הצמיחה לא תהייה טובה ויפה וכן גם תהייה פגיעה באיכות הפירות.
שתילה – את עצי פרי ההדר ניתן לשתול במשך כל חודשי השנה, אולם עדיף לעשות זאת באביב, אז גדילת השורשים וצמיחת העלים מהירה יותר. שתילת העץ צריכה להיות בגומחה רחבה. יש להקפיד על שמירת גוש השורשים במלואו, ולמנוע את ההתפרקות שלו. במידה והעץ הגיע במיכל או בשקית, יש לבצע חיתוך זהיר רק לאחר שהעץ כבר הוכנס לבור השתילה. יש לוודא כי העץ שתול באדמה מאווררת, ללא פסולת ועם ניקוז טוב של מי ההשקיה.
גיזום – הטיפול בעצי הדר כולל בעיקר גיזום של ענפים יבשים או שבורים וענפים שצומחים לרוחב ומפריעים לחדירת אור למרכז העץ. בנוסף, יש לגזום ענפים נמוכים מידי או ענפים גבוהים מידי אשר לא ניתן להגיע אליהם ולפירות אשר יצמחו עליהם. את הגיזום כדאי לבצע לפני תחילת האביב, כבר בחודשים ינואר-פברואר.
השקיית העצים – מומלץ להשקות עצי הדר פעם ב-3 ימים, ותלוי במזג האוויר. בחודשי הקיץ יש להשקות יותר, ובעונת החורף במידה והיא גשומה כלל לא נדרשת השקיה. ההשקיה היא בהתאם ל-3 משתנים: גודל העץ, סוג הקרקע והטמפרטורה/ עונת השנה. בהתאם לסוג הקרקע ההשקיה תהייה בכמות קטנה כל כמה ימים, או בכמות גדולה ואז התכיפות תרד בהתאם. מחסור במים עלול ליבש את העץ, אך מנגד עודף מים עלול לגרום לריקבון השורשים והגזע.
דישון האדמה – מומלץ לדשן את האדמה פעמיים בשנה בעונת הקיץ והסתיו, ולפזר מסביב לעץ פעם בשנה קומפוסט לאוורור הקרקע. במידה וההשקיה מתבצעת על ידי מערכת טפטפות, ניתן להכניס את הדשן למערכת ההשקיה.
עצי הדר – מחלות אפשריות
נשירת עלים – עצי הדר ירוקים במשך כל השנה, והנשירה והצמיחה המחודשת מתבצעים במקביל בצורה טבעית. במידה והנשירה אינה סבירה, מדובר כנראה במחסור במים (חוסר השקיה או סתימה בטפטפות תגרום ליובש בשורשים) או עודף מים (השקיה רבה מידי או חוסר ניקוז טוב עלולים לגרום לריקבון בשורשים). הדבר נכון גם כאשר יש נשירת פירות גבוהה. הפתרון הוא השקיה קבועה ובדיקה לגבי הימצאות מזיקים כגון זבוב הפירות.
נזקי קור – עלים צהובים או מכווצים הם כתוצאה מחשיפה לטמפרטורה גבוהה מידי. עם תחילת האביב יש לגזום את העלים היבשים והשבורים ולהמתין ללבלוב העלים.
שינוי צבע העלים – במידה והעלים הופכים להיות צהובים בשילוב עם גווני ירוק, ייתכן שיש חוסר בדישון.