נעים להכיר: קקטוס פתאיה

תכירו את אחד הקקטוסים הכי מיוחדים שיש: הפתאיה (Pitaya). כמו כל משפחת הקקטוסים, יכולת ההישרדות שלו גבוהה, הוא צורך מעט מים, יכול לגדול גם בקרקע חולית ולכן קל מאוד לגידול. אומנם, בעיקר בגלל הקוצים שהם דיירי קבע בכל משפחת הקקטוסים, מומלץ שמיקום השתילה יהיה בפאתי החצר, אך אין בזה מלגרוע, מכיוון שקקטוס הפתאיה הוא גדול מימדים ולכן נוכחותו תורגש גם מרחוק.

משפחת הקקטוסים מביאה אלינו מגוון מתנות: החל מהמראה המיוחד, חלק מהם מניבים פירות למאכל, מחלקם מפיקים תרופות ומשחות, ואף לתכשירי קוסמטיקה. מה מיוחד כל כך בפתאיה? כמה מילים וכמה תמונות, וכבר תבינו הכל.

הפיטאיה הוא קקטוס מטפס, קוצני וגבוה (יכול להגיע עד לגובה של 6 מטר), בעל ענפים בשרניים, עם פריחה יפיפיה ופרי יפיפה עוד יותר. מקורו בדרום אמריקה אך הוא הגיע אלינו מקליפורניה.

שתילה

כדאי ורצוי לשתול את קקטוס הפתאיה במיקום שיאפשר לו לגדול ולטפס. הפתאיה כבן למשפחת הקקטוסים אינו זקוק להרבה מים, ואינו אוהב שמש חזקה. ניתן לשתול אותו ברוב סוגי הקרקע וברוב אזורי הארץ, למעט אזורים בעלי טמפרטורה נמוכה.

פריחת הפתאיה

לכל קקטוס פרחים רבים בצבעי לבן או צהוב. הם פורחים בלילה, והפריחה של כל פרח היא ללילה אחד בלבד.

פרי הפתאיה

הפרי מבשיל בחודשים יוני עד ינואר, וניתן לשמור אותו כשבוע ימים או כשבועיים במקרר. הוא פרי למאכל, חסר קוצים, ואף נחשב לפרי העץ מבחינת ההלכה. גודל הפרי הוא בין 50 ל-400 גר', מכיל ויטמין C, סיבים תזונתיים ונוגדי-חימצון רבים. לפרי המיוחד מספר שמות, ביניהם "פרי גן עדן", "ביצי הדרקון", ו"מלכת הלילה", ואותם העניקו לו על צורתו המיוחדת, יופיו המרהיב וצבעיו יוצאי הדופן. ואולם, יופיו המיוחד של הפרי מתעצם עוד יותר כאשר חותכים אותו לשניים ואז מתגלה המראה המרהיב של תוכן הפרי הלבן-סגלגל המנוקד בגרעינים שחורים קטנים, ומסביב קליפת הפרי בגווניה המיוחדים. אומנם טעמו לא משאיר חותם מיוחד במינו, וניתן אף לומר שהוא מעט חסר טעם, אך יופיו הדומיננטי הופך אותו בכבוד לאחד הפירות היפים והמיוחדים שיש.

צבעי הפרי

צבעיו של הפרי מגוונים: קליפת הפרי החלקה נעה מגווני צהוב, דרך גווני ורוד וסגול ועד לגווני אדום-בורדו. צבע הפרי הוא לבן או סגול בהיר, והוא בעל גרעינים שחורים עדינים. הפרי לרוב עסיסי, וטעמו חמוץ-מתוק.