קן לציפור, בית לציפור, או שובך לציפור – העיקר שיהיה בית חם! בתי ציפורים הם דרך נהדרת להוסיף חיים ועניין לחצר האחורית של הגינה, ומי שנהנה מחברתן של ציפורים, לא מוותר על נוכחותן בגינה. אם אתה צפר נלהב, או סתם אוהב ליהנות מהיופי של היצורים הקטנים המעופפים, בתי ציפור הם הדרך המושלמת כדי למשוך אותם לגינה.
רוב הציפורים בונות קינים בעצים או בשיחים, ויש סוגים שמעדיפים לקנן במקום טבעי, כמו חור בעץ או גומחה בסלע. ציפורים אלו גם תוכלנה להסתגל בקלות לקינון בשובך (תיבת קינון מלאכותית), בעזרתו ניתן לעזור לציפורים רבות לשרוד, מאחר ועם השנים קשה לציפורים יותר ויותר למצוא מקומות קינון טבעיים. השובך יוצר לציפורים סביבה מושלמת כדי לגדל את הגוזלים, בהיותו מקום בטוח ונוח שמתאים בדיוק לצרכיהם.
שובך יונים או בית ציפורים הוא מבנה שנועד לגידול ולמחיה של ציפורים או יונים. מעדויות ניתן ללמוד שכבר בתקופת מצריים העתיקה וממלכת פרס, וגם בימי הקיסרות הרומית היו שובכי יונים עתיקים. בעת העתיקה השובך נבנה מאבן או שהיה חצוב בסלע. מאוחר יותר, בתקופת ימי הביניים באירופה, אחזקת שובך יונים הייתה סמל סטטוס בחצרות אצילים, והיו מדינות, כמו צרפת, בהן נדרשה הרשאה מיוחדת מהמלך כדי להחזיק בשובך. באותם זמנים השובך נבנה מחומרים אחרים ובמיוחד מעץ.
צפרים רבים נהנים לגדל ציפורים בכלובים בחצר, למטרות הנאה, צפייה וכן למחקר. אולם, יש מקרים בהם הכלובים חשופים לסכנות רבות כגון: טורפים, זוחלים ארסיים, תנאי מזג אוויר קשים, ועוד. בכדי להגן על אוכלוסיית הציפורים בחצר, כדאי לרכוש (או כמובן לבנות) בתי ציפורים שמספקים יותר בטחון לציפורים, ומגדילים את כושר ההישרדות שלהן.
לפני הכל, השובך מספק לציפורים הגנה מפני טורפים – אלו יכולים להיות חיות המחמד שלכם, חתולי רחוב, סנאים ואפילו ציפורים אחרות שעלולים לטרוף או לפצוע את הגוזלים שבקן. בכדי להפוך את השובך לבטוח מפני טורפים למיניהם, כדאי לבצע פעולות כגון: להימנע מהצבת שובך על מוט קצר. הם בעיקר מספקים אחיזה נוחה לטורפים והציפורים כלל לא נזקקים להם כדי להיכנס לבית. ציפור שעומדת על מוט אולי נראית נחמדה, אבל באותו רגע היא מאפשרת לחיה טורפת לבצע את זממה. ובקיצור, הציפורים אינן זקוקות למוטות ולכן מומלץ לוותר עליהם. כמו כן, יש לוודא שהשובך מספיק גבוה מעל הקרקע בכדי להרתיע בעלי חיים מלטפס.
יש לאמן את חיות המחמד שלכם להתרחק מכלובי הציפורים, ולהקפיד שפתח השובך יהיה בגודל המתאים לסוג הציפור ששוכנת בו, כך לא תהייה גישה קלה לכניסה אליו. דרך יעילה להרחיק אורחים לא רצויים בקן היא להוסיף מסגרת מתכת מסביב לחור הכניסה, שמרתיע חיות שונות כגון סנאים. למיקום השובך יש חשיבות רבה לכן יש למקם אותו הרחק מעצים וצמחיה סבוכה כדי שהטורפים לא יוכלו לארוב להם. בחצרות בהן יש סכנה של ממש מפני טורפים, כדאי להקפיד שצבע בית הציפורים יהיה בגוון טבעי, כדי שישתלב בטבעיות בנוף הגינה ולא יבלוט. במקרים אלו האפשרות המומלצת היא לבחור צבעים כגון חום, וגווני ירוק למיניהם, וכמובן כדאי להקפיד על חומרים טבעיים ועיצוב פשוט.
לסיכום, בית ציפור צריך להיות מתוכנן כך שיספק גישה קלה לציפורים אך לא יאפשר גישה לטורפים ומזיקים. חור הכניסה של הבית צריך להיות מותאם רק לציפורים שאתם רוצים שיחיו בו, שהוא בדרך כלל חור בקוטר 3-4.5 ס"מ. חורים גדולים בקדמת השובך מזמינים את טורפים לפלוש לבית הציפור ולהרוג את הגוזלים, או להשתלט על המקום.
בכדי לשמור על בית נעים לציפור, ובטוח מפני פגעי מזג האוויר, כדאי לאמץ את השיטות הבאות: בחרו עיצוב שובך שישי בו חורי אוורור בחלק העליון של הקירות, כך שיכנס אויר נקי ולא תהייה הרגשת מחנק. יש למקם את השובך כך שלא יהיה חשוף לקרינת שמש ישירה או לרוחות. בכדי לשמור על קרירות הבית כדאי לבחור באזור עם צל מלא או חלקי. ברוב סוגי השובכים יש גגון קטן שמונע את חדירת הגשם פנימה כך שיישאר יבש גם בימים גשומים. הגג צריך להיות בנוי לפחות 5 סנטימטר של סככה, ומכיוון שמים עדיין עשויים להיכנס לתוך הבית, צריכים להיות כמה חורים קטנים ברצפה כדי שיתאפשר ניקוז טוב. כדאי להעדיף שובך מעץ ולא ממתכת, כיוון שבתים ממתכת נוטים להתחמם מאוד מהשמש הלוהטת בקיץ ולהיות קרים מאוד בחורף.
בכדי שהשובך יהיה ידידותי לציפורים, ויהיה ניתן להשתמש בו שוב ושוב מידי שנה, כדאי להקפיד על מספר תנאים, שקיומם יכול לעשות את ההבדל בין שובך שאינו בשימוש ובין שובך פעיל וגינה מלאה בציפורי שיר. לעתים קרובות חובבי ציפורים לא מקצועיים מתפתים לבחור שובך על פי על המראה הדקורטיבי שלו, ורק לאחר מכן מבינים כי שגו בבחירה מחוסר הבנה לצרכי הציפורים. כל סוג של ציפור צריך גודל שונה של בית, וחור כניסה שונה. לכן, אם אתם מתכננים לבנות בית ציפור לסוג מסוים של ציפור, כדאי לערוך מחקר קצר ולבדוק איזה דרישות יש לה.
יש הרבה מאוד סגנונות ועיצובים של בתי ציפורים, ולעיתים שינוי קטן בעיצוב יכול להשפיע על הציפורים. הגורמים המשפיעים על הציפור להשתמש בשובך הם: גודל פתח הכניסה, גודל המרחב הפנימי, צורת הבית והעיצוב, החומרים מהם בנוי הבית, המיקום.
מיקום – ברוב המקרים מתקינים את בתי הציפור על מוט יציב וגבוה (עדיף מוט פשוט ממתכת, חומר שממנו סולדים הסנאים), כדי למנוע גישה ולהרתיע טורפים כגון מכרסמים וחתולים. כאשר תולים אותם על עץ, יש למקם אותם בגובה של לפחות 5 מטר, הטוב ביותר הוא למקם את בית הציפור באזור פתוח יחסית, כדי שיהיה לציפורים נתיב קל לכניסה לאספקת מזון. יש לדאוג למיקום מוגן מרוחות, ובקרבת עץ או שיח, עליו יוכלו הציפורים לשבת ולצפות על ביתם בקלות מבחוץ. מומלץ שבתי הציפורים לא יהיו ממוקמים קרוב מדי זה לזה, כיוון שיש ציפורים שקנאיות מאוד למרחב הטריטוריאלי שלהן ועלולות לגרום למריבות. באופן כללי, לא כדאי להציב יותר מארבע בתי ציפורים בשטח של דונם אחד.
גודל – בתים לציפורים זמינים בגדלים שונים. רוב סוגי הציפורים מעדיפים בית עם חדר אחד, אבל יש ציפורים שמקננים בקבוצות ורוצים בית עם לפחות ארבעה חדרים וארבעה פתחים. הבחירה במימדי הבית צריכה להיות מבוססת בהתאם לגודל ולסוג הציפור שאמורה להיכנס אליו. שובך קטן לא יוכל להתאים לציפור גדולה, ושובך גדול לא יהיה מתאים לציפור קטנה שמחפשת חלל אינטימי לקינון. גודל חור כניסה – הגודל הנפוץ ביותר הוא בקוטר של כ- 3-4.5 ס"מ, והוא מתאים לרוב ציפורי השיר. יש יתרון שהחור קטן שכן כך נמנעת כניסתם של טרפים וציפורים גדולות יותר. יש סוגי ציפורים שיכולות להשתמש בפתח קטן יותר. כדאי לבדוק באיזה סוג אתם מעוניינים, ולפי זה להתאים את גודל חורי הכניסה. גודל הרצפה – ציפורים צריכות כמות מסוימת של מרחב (שטח רצפה) בתוך הבית, כדי שיהיה לגוזלים מקום לגדול. מרחק הכניסה – המרחק מחור הכניסה, דרך רצפת הבית ועד לעומקו, חשוב מאוד לשמירה על ביצים וגוזלים, במיוחד מהישג ידם של טורפים שעלולים לנסות להכניס את ידם דרך החור.
צבע – מומלץ לצבוע את השובך בצבעים טבעיים וידידותיים לסביבה ואפשר גם לצייר ולעטר אותו, אך בשום אופן לא לצבוע את השטח הפנימי של השובך (פנים הבית) בצבע או לכה, שיכולים להיות רעילים. יש להימנע מצבעים על בסיס עופרת, שיכולים להרעיל את ציפורים מאדים או בליעה. מומלץ לבחור צבעים בהירים יותר כיוון שצבעים כהים הינם אוגרי חום.
מבנה – חורי הכניסה צריך להיות בחלק העליון של התיבה, ובהתאם לגודל הציפור שתשתמש בבית. הקירות הפנימיים צריכים להיות מחוספסים או מחורצים כדי שהגוזלים יוכלו לטפס עליהם ולהתחיל צעדיהם הראשונים. יש לנקז חורים בתחתית השובך כדי לאפשר הוצאת מים. יש לה חשיבות גם מבחינת השמירה מפני עובש וחיידקים. אוורור – לכלול כמה חורים של פתחי אוורור בחלק העליון של התיבה כדי לספק אוורור, להפחית את האוויר החם במהלך הקיץ ולשמור על טמפרטורה נוחה. להשתמש בסככת גג מעל פתח כניסת הציפורים, כדי למנוע חדירת גשם לבית. להימנע מהשארת מוטות שיאפשרו לטורפים להגיע גוזלים.
ניקיון – בכל תיבת קינון צריכה להיות דלת ניקוי או פנל. כדאי לכלול גג נפתח עם צירים או ברגים ולחלופין רצפה שניתן להזיז, כדי שיהיה נוח לפרק בקלות ולנקות. יש לנקות את השובך מידי עונה או בכל פעם שרואים כי משפחה של ציפורים עוזבת ומפנה את הקן. יש להסיר את כל פסולת הקינון ולשטוף ולחטא עם חומר מתאים, מה שירתיע עכברים לקנן בתיבה. לאחר הניקוי יש לשטוף את השובך שוב עם מים צלולים, ולאפשר לו להתייבש ביסודיות באוויר יבש. ניתן לאחסן את בית הציפור במחסן או להציב אותו מוכן לציפורים חדשות. ניקוי יסודי יבטיח חלל קינון נקי לציפורים הבאות שיבלו את זמנן בקן.
חומרים – תיבת קינון הבנויה מחומרי בנייה טבעיים כגון עץ, היא המועדפת ביותר. עץ מסוג ארז או סקויה הוא בחירה מצוינת, כיוון שהעץ הזה דוחה חרקים ומספק איטום טבעי. עץ מטופל יכול להיות מסוכן לציפורים, כי בזמן שהוא נרטב הוא מדיף אדים מסוכנים. הברגים והצירים חייבים להיות מגלוונים ועמידים בפני מים מתכת ופלסטיק אינם בעלי כושר בידוד, ועלולים לצבור עודף חום. יש להקפיד על חורי ניקוז בחלק התחתון של התיבה, וחורי אוורור עליונים כדי להבטיח זרימה של אוויר צח. מסתבר שמרבית הציפורים מעדיפות עץ שחוק על פני עץ חדש, לכן כדאי להשתמש בבניה בעץ משומש או להציב את התיבה בחוץ כמה חודשים לפני שהציפורים ישתמשו בה.
עיצוב – כדאי לבחור שובך שיש לו צד או גג עם צירים, לא רק לאפשר ניקוי קל יותר, אלא גם מאחר וכך יש אפשרות להביט בביצים ובגוזלים. וודאו שיש במשטח הקדמי הפנימי חריצים עמוקים, בעזרתם הגוזלים שהפכו לציפורים צעירות, יטפסו החוצה כאשר יגיע זמנן לעזוב את הקן.
גם בבעיה זו ניתן לטפל בדרך קלה, ולהפוך את הבית לאטרקטיבי יותר לקינון ציפורים. אז אם ציפורים אינן נשארות בחצר ואינן משתמשות בבתי הציפור שבחצר, יש לבדוק את הבעיות הנפוצות ולמצוא מהם הפתרונות הטובים לכך. הנה לפניכם שאלות נפוצות והתשובות עליהן.
ציפורים נוהגות לתור אחר מקום הקינון שלהם בתקופה של סוף החורף ותחילת האביב, אבל זה לא צריך למנוע מכם למקם את הבית הקטן גם בתקופות אחרות של השנה. הציפורים ידועות בחוסר עקביות ובהפכפכות, ויש סיכוי סביר שגם בעונות אחרות הן תוותרנה על ביתן המקורי. יש מינים של ציפורים שמקננות יותר מפעם אחת בשנה, וכמובן ציפורים שאינן נודדות תחפשנה בתי ציפור כמקלט גם בחודשי החורף. יש סיכוי שיהיה לכם מזל, וכמה שעות לאחר שתציבו את השובך, יגיעו אליו ציפורים להשתקע בו. מצד שני יוכל להיות מצב הפוך. אם אתם רואים כי במשך מספר חודשים אין שימוש לבית, כדאי לנסות להעביר אותו למקום אחר.
אז מה צריכות הציפורים כדי להגיע לגינה שלכם? מים ומזון, ומקום מוגן לבניית הקן. טיפול וניקוי טובים יהפכו את בית הציפור למקום נעים ונוח לקינון, מה שיבטיח חיים משותפים ומאושרים, לכם ולציפורי השיר…
מעוניינים לראות תמונות נוספות של בתים לציפורים? כנסו לדף הפינטרס שלנו, בו ליקטנו תמונות של בתי ציפורים מכל העולם!