עץ הלימון הוא עץ מסוג ההדרים, השייך למשפחת הפיגמיים. מקורותיו של הלימון הוא מהכלאה של ליים ואתרוג, ויש הטוענים כי דווקא מהכלאה בין תפוז חמוץ לאתרוג. עץ הלימון הוא עץ קטן יחסית והוא מתנשא לגובה של עד 6 מטר. עץ הלימון נחשב כעץ חזק ועמיד, הוא מאריך ימים ומתאים לגידול כמעט בכל קרקע, והוא עמיד לתנאי מזג האוויר. הוא ירוק כל השנה ובעל עלים גדולים יחסית, בצבע ירוק בהיר. לעלי העץ ריח הדומה לריח פרי העץ, וזהו סימן ההיכר הבולט ביותר של העץ, המבדיל אותו משאר עצי ההדר. ענפיו מחודדים ולעיתים קוצניים, צורת העלים היא אליפסה מחודדת וצבע הפריחה שלו היא סגלגלה.
לימון מוסיף המון
הלימונים, פירותיו של עץ הלימון הינם בעלי תרומה רבה הן לתחום הקולינרי והן לתחום הקוסמטיקה. מפרי הלימון שצבעו צהוב, והוא מתאפיין בטעם חמוץ, מפיקים מיץ המשמש לתרכיזים, ליקרים, ריבות, רטבים, ועוד. את הלימון מוסיפים לתבשילים שונים ואף לעוגות ולמאפים. בנוסף למיץ הלימון עושים שימוש גם בקליפה ובציפה, לבישול, אפייה, כבישה ושימורים. גם לתחום הטיפוח יש שימוש בפרי הלימון. ראשית בתעשיית הבשמים, בהם הריח הלימוני פופולארי מאוד. בתחום הקוסמטיקה נוכל לראות את השימוש בו במסכות לפנים, בהפקת שמן אתרי המופק מקליפת הלימון החיצונית להרגעת העור, לחידוש רקמות, הבהרת כתמי עוד, לחיטוי פצעים ועוד.
זנים פופולאריים של עץ הלימון בישראל
ליים – עץ הליים הוא עץ בינוני בגודלו ומניב פרי החל משנתו הרביעית. העץ בעל פירות לימוניים קטנים יותר מהגודל הממוצע (בין 3-7 ס"מ), קליפתם מבריקה, והינה בצבע ירוק עד ירוק כהה. טעמו של הפרי חמוץ יותר משאר הסוגים, עם מעט גרעינים והוא מכיל כמות קטנה של מיץ. העץ הינו עץ פרי אך משמש גם כעץ נוי. ניתן לשתול אותו גם בגינות גג במיכלי שתילה גדולים. פירות הלימון ליים משמשות במיוחד לקישוט מאכלים וכתוספת לקוקטיילים.
יוריקה – פירותיו של העץ גדולים וצהובים, קליפתם עבה, הם עסיסיים ומכילים כמות מיץ רבה. סוג זה של לימונים הוא הנפוץ ביותר בשווקים בישראל. העץ מניב פרי במשך 10 חודשים בשנה. גודל הפירות מושפע באופן ישיר מכמות הלימונים הגדלים על העץ. ככל שיש יותר לימונים על העץ, כך הם קטנים יותר. פורח באביב ובחורף ופרחיו בצבע לבן.
ליסבון – פירות העץ מעט מרירים בטעמם והם מכילים כמות רבה של מיץ. העץ מניב פירות רבים. העץ גבוה, קוצני ובעל נוף עלים צפוף. פריחת העץ היא לאורך כל חודשי השנה והיא מתאפיינת בפרחים בגוון סגול בהיר. פרי הלימון מזן זה הוא מאורך יחסית ומזכיר במראהו את האתרוג בשל הפיטם שבקצה הפרי.
לימוןסיני – עץ שנחשב ננסי במידותיו, והוא ידוע גם כעץ נוי, בדומה לעץ תפוז הסיני. הוא מניב פירות רבים במהלך השנה, והפירות מכילים כמות מיץ רבה. העץ משמש גם כגדר חיה מסוגננת, וניתן לשתול אותו במיכל שתילה גדול הן בגינות גג והן בתוך הבית, במידה ויש תנאים המאפשרים לו צמיחה טובה.
לימטה – זן של לימון מתוק אשר ניתן לקלף ולאכול אותו כמו שאר פירות ההדר. הוא גדל בעיקר בגינות ביתיות. העץ גבוה יחסית לשאר זני הלימון.
אלוהים נתן לנו לימונים כדי שנעשה לימונדה!
כל מי שראה עץ לימון בפריחה, לא שוכח את המראה. בכלל, עץ הלימון נחשב להיות עץ יפה מאוד. הוא בעל גזע חסון וחזק, נוף העלים בגווני ירוק עד ירוק כהה, צמיחתם שופעת ובריאה, ופרחי העץ… הם באמת משהו מיוחד ובייחוד כאשר נילווה למראה ניחוח ההדרים אשר ממלא את האוויר סביבם. הפרחים הלבנים והעדינים יפים למראה, ובחלק מהזנים הפריחה הסגולה היא מראה שלא ניתן כלל לתיאור. כפי שקראתם בפתיחת המאמר, עצי לימון פורחים רוב השנה, במיוחד באזורים חמים עם קרינת שמש. אולם, במידה והתנאים מאפשרים זאת, הם יכולים לגדול גם בגינות גג, מרפסות גדולות, ואף בבית (במיוחד זן הלימון הננסי).
זה הקטן גדול יהיה
השיטה הרשמית לגידול עצי לימון היא השרשת ייחורים. אולם, עץ הלימון מאפשר לנו שיטה נוספת. מדובר בשיטה שלא נועדה לכל מי שרוצה לראות תוצאות מידיות, שכן היא יכולה לקחת בין 3-5 שנים, ולעיתים מעט יותר. רבים פסימיים שאחוזי ההצלחה, אולם אחרים מעידים כי הם מתגאים בעץ לימון שגדל מגרעין אחד קטן. אין ספק שזו חוויה מרגשת לגדל עץ שהתחלתו הייתה גרעין. זה לא מדע בדיוני, וזה בהחלט אפשרי. בואו נתחיל מהשלבים הראשונים :
גרעין לימון – יש להשתמש בלימון אורגני שהם טובים לנביטה. לימונים תעשייתיים או כאלו שעברו תהליך כימי או באו במגע עם חומרי הדברה, הינם בעלי כושר נביטה נמוך, והם עלולים לגרום לכישלון כבר בשלב ההתחלתי.
יש לשתול במיכל שתילה עם ניקוז המכיל דשן אורגני. ניתן להתחיל במיכל קטן ובמשך הזמן להעביר את השתיל למיכל גדול יותר. גם לשתיל בוגר אין צורך במיכל עמוק, שכן עצי לימון מעדיפים להתפשט לרוחב ולא לעומק.
אור – יש לדאוג לאור חזק, והרבה. עצי לימון זקוקים להרבה אור, במיוחד בשלב הנביטה, ודורשים 10-14 שעות אור ביום.
תהליך הנבטת גרעין הלימון
למלא מיכל עם אדמה לחה. בטרם הכנסת האדמה למיכל יש להרטיב אותה עם מים עד שתהייה לחה לגמרי.
לפרוס את הלימון ולבחור זרעים טובים להנבטה. יש למעוך את הגרעין עד שכל הליבה תצא ממנו, ולהשאיר אותו רטוב ולח עד השתילה. אין לתת לו להתייבש אפילו לא לרגע, שכן בכדי לנבוט עליו להיות לח.
יש לשתול את הגרעין כסנטימטר לתחת לפני האדמה, ולכסות אותו באדמה. לאחר מכן יש להשקות בעדינות, עדיף עם משפך אשר השקייתו עדינה ותכסה היטב את כל פני השטח. לאחר מכן יש לכסות את מיכל השתילה עם מיכל פלסטיק שקוף ובו חורי אוורור, בכדי שהזרעים יישארו לחים.
יש להציב את מיכל השתילה במקום מואר וחם, ולעקוב אחריו. חשוב לוודא שלזרע יש את תנאי הנביטה הנדרשים: חום ולחות, וקרקע לחה. אולם, יש להיזהר מלחות יתר שעלולה לגרום לריקבון. לכן, אם הטמפרטורה החיצונית גבוהה יחסית, ניתן לוותר על כיסוי הפלסטיק.
לאחר כשבועיים זה הזמן שהזרע אמור לנבוט ולצאת מהאדמה. במידה וכיסוי הפלסטיק עדיין במקומו, יש להסיר אותו. יש להעמיד את המכל במיקום חם עם אור שמש ישיר.
ברגע שתבחינו כי לימונים מתחילים לגדול על העץ, יש להוריד שני שליש מהם, כדי שהשליש שיישאר יבשיל ויתפתח לגודל מלא. יש לגזום אותם במזמרה או מספרי גיזום קטנות.
אין להשתמש בדשן המכיל זרעי כותנה, שכן הם עלולים לגרום נזק לעץ.
במידה ומעבירים את העץ ממיכל השתילה בבית, ונוטעים אותו בחצר, יש לעשות את המעבר בשלבים כדי לא לגרום לעץ מעבר חד מידי בין תנאי הגידול השונים.
ואין כייף גדול יותר מלסיים את המאמר בשירם הפופולארי של דורי בן זאב ושלום חנוך למון טרי:
I was sitting by the lemon tree
פתאום נפל עלי הפרי
מזל שזה לא הרג אותי
פירות כבדים יש ללמון טרי